יורשי המנוח קעדאן ג'מאל ז"ל ואח' נ' עירית באקה גת

החלטה

1.בפני בקשה לתיקון כתב התביעה כך שהתובעת בתיק תהא רק התובעת 1 והנתבעים 2-6 ימחקו מכתב התביעה וכמו כן מבוקש כי יתוקן מועד פטירת המנוח בהתאם לתעודת הפטירה וכן יתוקן סכום התביעה, כאשר נימוקי הבקשה הינם כי התובעת, אשר מצוינת כתובעת גם בעת הגשת התביעה המקורית, הינה למעשה גם "שאיר" כמשמעותו בחוק פיצויי פיטורין, ולכן יש לאפשר לה לתקן את התביעה כך שתביעתה לפיצויי פיטורין תהא כ"שאיר" ולא כיורש.

בנימוקי הבקשה מציינת התובעת כי כאשר נשמרים רכיבי היסוד של העילה המקורית מהם משתמעת חבות הנתבע, יש מקום להתיר תיקון אפילו אם חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות והתובעת טוענת כי עילת התביעה הינה הזכאות של המנוח לקבלת פיצויי פיטורין (ניסוח שגוי כמובן כאשר הכוונה הינה הזכאות לקבל פיצויי פיטורין בגין פטירת המנוח).

התובעת אף ציינה כי מכתב התביעה המקורי על נספחיו עולה מעמדה כשאירה גם אם לא ציינה זאת מפורשות בכתב התביעה המקורי, ומכל מקום אין צורך לפרט בכתב התביעה את סעיפי החוק אלא את העובדות היוצרות את עילת התביעה.

2.הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד והנתבעת התנגדה לתיקון כתב התביעה בנימוק כי הבקשה לתיקון הוגשה לאחר חלוף כ- 20 חודשים מתום תקופת ההתיישנות וכי התביעה הוגשה במקור, בטרם התיישנה, בשם היורשים ולא בשם השאירים.

הנתבעת אף ציינה כי עילת התביעה אינה זכאות המנוח לקבל פיצויי פיטורין שכן הזכאות אינה למנוח אלא לשאיריו, ולטענת הנתבעת אין הסבר מדוע רק התובעת 1 הינה שאירה ומדוע הילדים אינם שאירים.

באשר לתיקון הסכום, שוב חוזרת הנתבעת על הטענה כי התובעת מבקשת להגדיל את סכום התביעה כאשר המדובר בתביעה שהתיישנה.

הנתבעת אף הדגישה את הענין שהתובעים לא הגישו את בקשתם לתיקון בתוך המועד שהתחייבו לעשות זאת, ולטענתה אין אף להתיר את התיקון בגין שיהוי.

גם לגופו של ענין טענה הנתבעת כי הסכומים המפורטים בכתב התביעה אינם נכונים.

3.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב1991- קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו (ועיין גם תקנה 18 לתקנות הנ"ל בנוגע לשינוי בעלי דין).

הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (כגון כאשר מועלת טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות).

4.התביעה המקורית שהוגשה בתיק שבפנינו בתאריך 4.8.08, היתה תביעה להפרש פיצויי פיטורין בהתייחס לתקופת עבודתו של המנוח ג'מאל קעדאן ז"ל, כמורה בבית הספר התיכון בעיריה הנתבעת.

התביעה הוגשה על ידי יורשיו של המנוח, כמצויין בצו הירושה.

צו הירושה צורף לכתב התביעה וממנו עולה כי התובעת 1 היתה אישתו של המנוח וכי התובעים 2-6 הינם ילדיו של המנוח.

לכתב התביעה אף צורפה תעודת פטירה ממנה עולה כי המנוח נפטר ב- 22.9.01 וכן צורפו תלושי שכר והודעת מעביד על תשלום מענק עקב פרישה או מוות.

הנתבעת בכתב הגנתה שהוגש ב- 3.9.09 טענה כי יש לדחות או למחוק התביעה כנגד בגין התיישנות או מחמת שיהוי בלתי סביר וכן טענה להעדר עילת תביעה ו/או להעדר יריבות בין הצדדים והוסיפה וטענה טענות גם לגופו של ענין.

התיק נקבע לדיון מוקדם, ומועד הדיון נדחה בהתאם לבקשת הצדדים, מאחר וב"כ הנתבעת!!! ביקש בהסכמה דחית מועד הדיון בנימוק כי הצדדים מנהלים מגעים ביניהם וטרם השלימו את הבירור באשר לכספים שנמשכו מקופות הגמל (עיין בבקשות הנתבעת מ- 23.6.09 עליה חתום עו"ד עלושי ומ- 25.6.09 עליה חתום עו"ד אבו פול).

מבקשות הדחיה עלה לפחות לכאורה כי הצדדים מנסים להגיע ביניהם להבנות ולא כי הנתבעת טוענת שאין לתובעים או למי מהם עילת תביעה באשר לזכאות להפרש פיצויי פיטורין.

5.בתאריך 22.4.2010 התקיים דיון מוקדם בתיק ובמסגרתו ביקש ב"כ התובעים להגיש בקשה לתיקון שם התובעים ככל שקיימת חפיפה בין התובעים שתבעו בכתב התביעה המקורי או מי מהם, כאשר הם הגדירו את עצמם כ"יורשים" לבין אותם אנשים כ"שאירים".

תקופת עבודת המנוח אצל הנתבעת היתה מוסכמת כעולה מהצהרת ב"כ הנתבעת.